רש"י על סנהדרין ו׳ ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סנהדרין ו׳ ע״ב:י״ג רש"י על סנהדרין ו׳ ע״ב:ט״ו »

14 וִיהוּ הַדַּיָּינִין יוֹדְעִין אֶת מִי הֵן דָּנִין, וְלִפְנֵי מִי הֵן דָּנִין, וּמִי עָתִיד לִיפָּרַע מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״. וְכֵן בִּיהוֹשָׁפָט הוּא אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר אֶל הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי אִם לַה׳״. שֶׁמָּא יֹאמַר הַדַּיָּין: מָה לִי בְּצַעַר הַזֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט״. אֵין לוֹ לַדַּיָּין אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת.

פירוש רש"י על סנהדרין ו׳ ב:י״ד

14 מה לי לצער הזה - שאם אטעה איענש:

15 תלמוד לומר - ביהושפט עמכם בדבר המשפט לפי מה שעם לבבכם שלבבכם נוטה בדבר כלומר בטענותיהם עמכם במשפט לפי אותן דברים תשפוטו ולא תיענשו:

16 דאין לו לדיין - לירא ולמנוע עצמו מן הדין:

17 אלא לפי מה שעיניו רואות - לידון ויתכוין להוציאו לצדקו ולאמיתו ושוב לא יענש:

« רש"י על סנהדרין ו׳ ע״ב:י״ג רש"י על סנהדרין ו׳ ע״ב:ט״ו »